מדרש משלך
סדנאות והרצאות מאת אפרת גרבר ארן
מדרש מודרני הוא טק סט שנכתב היום בשפה ובכלים של חז"ל. בשנים האחרונות כתבתי מספר טקסטים כאלה והנה הם כאן לפניכם. חלק מהם יתפרסמו בספר "דרשוני ב'" שעתיד לצאת לאור בקרוב.
אשמח לשמוע מה חשבתם עליהם...
![](https://static.wixstatic.com/media/01082d1b91d34c3dbb08f97b94157f07.jpg/v1/fill/w_313,h_209,al_c,q_80,usm_0.66_1.00_0.01,enc_avif,quality_auto/01082d1b91d34c3dbb08f97b94157f07.jpg)
מניין חיוב נשים ואנשים בלימוד תורה?
נאמר "פרו ורבו ומילאו את הארץ" ונאמר "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", מה מיבעי איש ואשה למלא את הארץ ולדות, כך מיבעי איש ואשה למלא את הארץ בדעה.
מדרש מודרני לכבוד יום הלדתו של פרעה
שלושה קרו באותו היום – ניתנה תורה לישראל, נשתנתה גזרת אחשוורוש, ומלך מצריים נולד. מניין?
הולדת פרעה: שנא' "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת-פַּרְעֹה (בראשית מ', כ); נתינת תורה: שנא' "ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד... "(שמות יט, טז); ונשתנתה גזרת אחשוורוש: שנא' "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א).
כולם ביום השלישי, וכולם במלכות – פרעה מלך על מצריים, תורה מלכות היא שנא' "תורה צווה לנו" וחזר ואמר "ויהי בישורון מלך", ואסתר מלכות לבשה ואל המלך באה.
ויום השלישי מהו? – יום שנאמר בו פעמיים כי טוב, יום טוב הוא לישראל.
ומהו טוב? טוב הוא חיים. תורה נאמר בה 'טוב' – שאם זכה- נעשית לו לסם חיים, אסתר נאמר בה 'טוב' שזכתה ועבירה לשמה שעשתה הוציאתם ממות לחיים. ויום הולדתו של פרעה טוב הוא? והרי פרעה המית את הזכרים והעביד את ישראל בעבודת פרך. אלא מאי?
ללמדך שיום הלדת יום טוב הוא. כשתינוק נולד – חיים חדשים בעולם - טוב: בין אם ישראל בין אם לאו, בין אם אביו ואמו רשעים בין אם אביו ואמו צדיקים, בין אם בשושלת מלכות, בין אם מפשוטי העם, בין אם משה בין אם פרעה. חיים – טוב. יום הלדת – יום של טוב.
כורעת מקרא ביכורים
'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' (משנה פסחים י,ה)
בבית מדרשה של ברוריה אמרו – אל תקרי ממצרים, אלא מ-צירים. וכל אישה שכרעה וילדה ויצאה מצער הצירים, מעלה עליה הכתוב כאילו יצאה ממצרים.
וכך היו אומרות:
'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה' (דברים כו,ו)
וַיָּרֵעוּ - זהו צער ההריון שנהית רעה לעצמה.
וַיְעַנּוּנוּ – אלה עינויי הגוף והנפש שמשתנה ונבהלת.
וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה – זוהי עבודת ההרחבה והמקום, קשה וכואבת היא.
'וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ' (שם כו,ז)
'וַנִּצְעַק אֶל ה' .. וַיִּשְׁמַע ה' ' – והא נאמר 'גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ' (ישעיה א,טו) אלא צעקה של יולדת הקורעת את נקבי הגוף, ופותחת שערי שמיים, זוהי צעקה נשמעת.
עָנְיֵנוּ – זוהי עניותה של היולדת, הנדמית לעני העומד בפתח ומחכה
עֲמָלֵנוּ – זהו עמל הלידה
לַחֲצֵנוּ – אלו צירי הלחץ
'וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים' (דברים כו,ח)
אל תקרי מצרים, אלא מ-צירים. שבכל יום ויום מוציא ה' את נשות העולם כולו מצער הצירים.
בְּיָד חֲזָקָה – זו ידו של המעסה גבה של היולדת
וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – זו זרועה של המיילדת, המטה ידה לקבל את הילוד,
וּבְמֹרָא גָּדֹל – זהו "שלב המעבר" שנורא הוא מכל הלידה כולה
וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים – אלו הם פלאי הלידה. שמי שלא ראה לידה במילואה, לא ראה אותות ומופתים מימיו.
וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ' (שם כו,ט)
מאי 'זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ'? זוהי היולדת אשר מניבה מגופה חלב מתוק כדבש.
ויש אומרות - זוהי מתיקות התינוק, שדבש וחלב תחת לשונו.
נחלקו חכמים וחכמות, מאימתי מברכין על האכילה?
חד אמר – משעה שהגיע לגיל חינוך.
חד אמר – משעה שהגיע לגיל מצוות.
וחת אמרה – משעה שנפק לאוירא דעלמא.
למאן דאמר משהגיע לגיל חינוך או שהגיע לגיל מצוות – יברך מה שיברך, ולמאן דאמרה משנפק לאוירא דעלמא, מאי מברך על חלב אמו?
עד דהוה בר שנה מברך: ברוך אתה ה' אלו-הינו מלך העולם שעשה לי כל צרכי
מכדי דכל צרכו יש בו בחלב אמו: מזון ונוזלים, חום וקרבה.
מן דהוה בר שנה ועדיין חלב אם בו, יברך ברוך הטוב והמטיב.
שאלו חכמים: וכיצד יברך והרי אין בו לשון ובינה?
מיתיבה: תברך האם, שהרי בינה יתרה ניתנה בה.
ואם ברכה לבנה, לא תברך על עצמה?
מכאן אמרו? הורתה, תברך האם על בנה ועל עצמה.
ומה תברך לעצמה?
'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁעָשַׂנִי אִשָּׁה'