מדרש משלך

כורעת מקרא ביכורים

'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' (משנה פסחים י,ה)

בבית מדרשה של ברוריה אמרו – אל תקרי ממצרים, אלא מ-צירים. וכל אישה שכרעה וילדה ויצאה מצער הצירים, מעלה עליה הכתוב כאילו יצאה ממצרים.

וכך היו אומרות:

'וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה' (דברים כו,ו)

וַיָּרֵעוּ - זהו צער ההריון שנהית רעה לעצמה.
וַיְעַנּוּנוּ – אלה עינויי הגוף והנפש שמשתנה ונבהלת.
וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה – זוהי עבודת ההרחבה והמקום, קשה וכואבת היא.

'וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ' (שם כו,ז) 
'וַנִּצְעַק אֶל ה' .. וַיִּשְׁמַע ה' ' – והא נאמר 'גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ' (ישעיה א,טו) אלא צעקה של יולדת הקורעת את נקבי הגוף, ופותחת שערי שמיים, זוהי צעקה נשמעת.

עָנְיֵנוּ – זוהי עניותה של היולדת, הנדמית לעני העומד בפתח ומחכה
עֲמָלֵנוּ – זהו עמל הלידה
לַחֲצֵנוּ – אלו צירי הלחץ

'וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים' (דברים כו,ח)
אל תקרי מצרים, אלא מ-צירים. שבכל יום ויום מוציא ה' את נשות העולם כולו מצער הצירים. 
בְּיָד חֲזָקָה – זו ידו של המעסה גבה של היולדת
וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה – זו זרועה של המיילדת, המטה ידה לקבל את הילוד,

וּבְמֹרָא גָּדֹל – זהו "שלב המעבר" שנורא הוא מכל הלידה כולה
וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים – אלו הם פלאי הלידה. שמי שלא ראה לידה במילואה, לא ראה אותות ומופתים מימיו.

וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ' (שם כו,ט) 
מאי 'זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ'? זוהי היולדת אשר מניבה מגופה חלב מתוק כדבש.

ויש אומרות - זוהי מתיקות התינוק, שדבש וחלב תחת לשונו.