כפיה דתית אינה דתית - דרשה לפרשת השבוע

את המילים "נעשה ונשמע" מכיר כל ילד. אבל בגמרא מובא כיוון אחר לאופן שבו נתקבלה התורה. המדרש המעניין הבא מופיע במסכת שבת (ובמסכת עבודה זרה בשינויים קלים):

"אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם".

לפי דעתו של רב אבדימי, התורה ניתנה בכפייה, לא היתה לעם ישראל את היכולת להתנגד, אם היו בוחרים אחרת – היה הורג אותם במקום והופך את הר סיני לקבר אחים ענק. בתגובה לטענה זו, אומר רב אחא בר יעקב – "מכאן מודעא רבה לאורייתא" – משמע, אם התורה ניתנה בכפייה, באונס, עם ישראל לא חייב לקיימה!

הגמרא ממשיכה ומביאה אסמכתא לכך שעם ישראל כן קיבל את התורה בסופו של דבר מבחירה, אבל אני רוצה לעצור כאן – אם התורה ניתנה בכפייה, עם ישראל פטור מלשמור אותה. או כפי ששמעתי פעם את הרב אילעאי עופרן אומר – כפייה דתית אינה דתית. אני מתפללת ומייחלת שתיפסק הכפייה הדתית בישראל. לא כי אני נגד הדת, להפך – דווקא מפני שאני כל כך בעדה.